"ריקוד הוא עוגן פסיכולוגי עבורי"

לפני שהפכה לשחקנית, גונן הייתה רקדנית באנסמבל בת שבע, והקשר שלה לעולם המחול לא נעלם אף לרגע. "ממש לאחרונה הבנתי עד כמה ריקוד הוא צורך פסיכולוגי עבורי וחזרתי לרקוד באופן קבוע. כשהייתי ילדה, הריקוד היה המקום הבטוח שלי לביטוי, לשחרור רגשי ולשמחה טהורה. שנים נמנעתי מזה כי ריקוד הפך להיות מקצוע ולא רק תשוקה, אבל עכשיו אני מחזירה אותו אליי – לא בשביל קהל, אלא פשוט בשבילי." בימים אלו היא חזרה לשיעורי "גאגא", השפה התנועתית של אוהד נהרין, ומזכירה לעצמה את התחושה הפשוטה של לנוע ולרקוד.

הפריצה להוליווד: "חייתי את הדמות והתמסרתי לחוויה"

בשנת 2024, גונן קיבלה את התפקיד ששינה את חייה – ארישט, לוחמת עוצמתית ואהובתו של הדמות הראשית בסרט ההוליוודי Gladiator II בבימויו של רידלי סקוט. "זאת הייתה חוויה מרגשת ומטורפת. מצד אחד, המוח לא מבין איך זה קרה, כי הסיכוי לקבל תפקיד כזה הוא אפסי. מצד שני, האינטואיציה שלי תמיד אמרה לי שאני שייכת להפקות מהסוג הזה. כשהגעתי לסט, זה הרגיש טבעי, כאילו אני במקום הנכון. ניצלתי כל רגע ללמוד, להכיר אנשים ולהתמסר לדמות."

ההכנות לתפקיד כללו אימוני קשתות וכוריאוגרפיה של קרבות חרבות, אך החלק המאתגר ביותר היה החוסן המנטלי. "כשפרצה המלחמה בארץ, הרגשתי פגיעה וחלשה. אמרתי לעצמי: 'הלוואי שהייתי יותר כמו ארישט'. עם הזמן, ודרך השראה מהעם שלנו וכלים מנטליים, גיליתי בעצמי חוסן שלא ידעתי שקיים בי. זה היה שיעור אדיר בגבורה, והרגשתי שהיקום נתן לי את התפקיד הזה כדי להכין אותי אליו."

מעבר לכישרון המשחק והמחול שלה, גונן מחזיקה בתואר בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב. "התואר קירב אותי לאנושות כולה. כשאת קוראת טקסטים מלפני 2,500 שנה ומבינה שהם רלוונטיים גם היום, את מרגישה חיבור עוצמתי. זה פיתח בי חמלה כלפי דמויות שאני משחקת וגרם לי להבין לעומק את המניעים של אנשים. בעיניי, משחק הוא דרך לחקור שאלות גדולות על חיים, אהבה והקיום האנושי."

"יומן 'הנני' עוזר לאנשים להתחבר לעצמם"

לצד הקריירה האמנותית שלה, גונן היא גם יזמית ומייסדת המותג Sattva Sophia, שבמרכזו עומד יומן הבוקר ההתפתחותי "הנני". "הרעיון נולד מתוך הרגל אישי – שנים של תרגילי כתיבה שעזרו לי לעשות איפוס נפשי בבוקר. גיליתי שהשאלות שאני שואלת את עצמי מדי יום משנות את הדרך שבה אני חווה את המציאות. אז החלטתי להפוך את זה למוצר נגיש לכולם." היומן הפך להצלחה מסחררת וסייע לאלפי אנשים למצוא בהירות ורוגע בחיי היום-יום.

יובל לא עוצרת כאן, וגם בחייה האישיים בוחרת בשגרה ששמה את האחר בראש. לפני שנים בחרה בדרך חיים טבעונית, דרך שמובילה אותה בכל בחירות החיים: "מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתה לי אהבה גדולה לבעלי חיים, וכשהבנתי את המשמעות של תעשיית המזון והאופנה עבורם, לא יכולתי להמשיך להתעלם. טבעונות היא בעיניי דרך חיים שמחברת בין חמלה לאחריות אישית, והיא משפיעה על כל הבחירות שלי – החל מהאוכל שאני אוכלת ועד הבגדים שאני לובשת."

טבעונות היא לא רק תזונה אלא גם אידיאולוגיה. איך את משלבת את זה בהחלטות יומיומיות – בין אם זה אופנה, עבודה או פרויקטים שאת בוחרת לקחת בהם חלק?

"ברמה האישית אני לא חושבת שבאמת אפשר לחיות חיים מודרניים מערביים מבלי לתרום לנזק ולסבל למישהו בצורה עקיפה כלשהי. אבל אני מאמינה בלפתח מודעות ובהשתדלות כמה שניתן. אני רוצה שאנשים יבינו שיש אלטרנטיבות. אפשר להתלבש בסטייל, לאכול טעים ולחיות חיים מלאים, בלי לפגוע באחרים. אני חושבת שהרבה אנשים פשוט לא מודעים לאפשרויות שיש היום, ואני מנסה להראות להם שהמעבר לאורח חיים טבעוני ומודע הוא הרבה יותר נגיש ממה שנדמה."

עם בחירה מודעת לאידאולוגיה האישית שלה, היא מטפחת סטייל שמשלב בין אלגנטיות לנינוחות, עם נגיעות של קלאסיקה לצד בחירות נועזות ומודרניות. היא מאמינה שבגדים הם ביטוי אישי עמוק, וכשהם מגיעים עם ערכים – יש להם כוח אמיתי. מבחינתה, אופנה היא לא רק אסתטיקה אלא גם אמירה – על זהות, על השקפת עולם ועל הדרך שבה אנחנו יכולים לשנות את המציאות סביבנו.

איך את מגדירה את הסגנון שלך?

"אני מאוד מתחברת לפריטים שיש בהם נוכחות אבל גם על-זמניים. חשוב לי לשלב בין אופנה עילית לפריטי וינטג', ולתת במה למעצבים שמקדמים ערכים של קיימות. בעיניי, אפשר להיות אופנתיים גם בלי לפגוע בסביבה או בבעלי חיים."

בין אם על שערי מגזינים, בקמפיינים נחשבים או באירועים בינלאומיים, היא מקפידה לייצג את מי שהיא באמת – אישה עם אג'נדה, עם סטייל בלתי מתפשר ועם רצון להשפיע. המסר שלה ברור: אפשר להיות חזקים, אופנתיים ומעוררי השראה, מבלי לוותר על עקרונות ועל הדרך שבה אנחנו רוצים לראות את העולם.