יש מעט אירועים שמצליחים לחבר בערב אחד את כל העולמות וגמר המונדיאל הוא ללא ספק אחד מהם. במשך כמה שבועות, כפרים, קולנוע, מוזיקאים, אגדות ספורט ומיליוני אוהדים מכל קצוות העולם התכנסו סביב מטרה אחת: לראות מי תניף את גביע העולם.

עוד לפני שריקת הפתיחה, כל תשומת הלב הופנתה אל שני הכוכבים שסימלו שני דורות שונים של כדורגל: ליאונל מסי, שהגיע לעוד גמר היסטורי ורצה לצאת עם שלו, מול לאמין ימאל, הכישרון הצעיר שפתח את ספרד אל האור הספורטיבי.

האצטדיון הפך לבמה שלא הייתם רוצים לפספס. ג’ניפר הדסון פתחה את הערב עם ביצוע להמנון האמריקאי, טום קרוז הוביל את טקס הפתיחה, ובהפסקת המחצית עלו לבמה מדונה, שאקירה וג’סטין ביבר למופע שהפך את גמר המונדיאל לא רק לשיא הספורטיבי של השנה, אלא גם לאחד מאירועי התרבות הגדולים בעולם.

בחזרה למגרש, ספרד שלטה ברוב שלבי המשחק והחזיקה יותר בכדור, אך לא הצליחה להכניע את מרטינס, שסיפק מספר הצלות מרשימות. מנגד, ארגנטינה ניסתה לנצל את הקסם של ליאונל מסי עוד רגע, למרות הלחץ הספרדי, 90 הדקות הסתיימו ללא שערים, וההכרעה עברה להארכה.

הדרמה הגיעה לשיאה כאשר ארגנטינה נותרה עם עשרה שחקנים בעקבות הרחקתו של פרננדס. היתרון המספרי העניק לספרד את הדחיפה שחיפשה, ובדקה ה-106 הגיע הרגע הגדול של פרראן טורס החלוץ, שעלה מהספסל במהלך המשחק, מצא את הרשת בשער משמעותי כנראה בכל הקריירה שלו, שער שהכתיר את ספרד לאלופת העולם והפך אותו לגיבור הבלתי צפוי של הגמר.

אמנם ספרד הניפה את גביע העולם, אבל העיניים כולן נשאו מבט לאדם אחד, לאגדה אחת: ליאונל מסי. גם בלי להניף את הגביע, הוא הותיר אחריו עוד ערב שייכנס להיסטוריה ויזכיר לדורות הבאים למה הוא אחד מגדולי המשחק בכל הזמנים.