עולם האופנה חוזר כעת אל הנשים האייקוניות מהסבנטיז, האייטיז והניינטיז. ניתן לראות זאת דרך הקאמבק של הסופרמודלס והתהילה המחודשת של השחקניות והזמרות הגדולות שמייצגות קלאסיקה על-זמנית ומככבות כיום במגזינים ובקמפיינים כשהן מציגות יופי קולנועי.

ענת עצמון הייתה נערת הזוהר של ישראל בשנות השבעים והשמונים, סוג של ג׳יין בירקין הישראלית, עם כישרון אדיר בשילוב מראה קלאסי ויופי נצחי. בגיל 64, חייה סובבים סביב מה שהיא מגדירה "סם החיים"- מוזיקה - והיא מרגישה שבוער בה לחזור לעשייה אומנותית. בימים אלה היא רצה עם מופע שנקרא "פנים לאהבה", המשלב שירה והקראה, ודן בסוגיות של אהבה וזוגיות על פי טקסטים של משוררים וסופרים גדולים כמו רחל, נתן אלתרמן, אנטואן דה סנט אכזופרי שכתב את ״הנסיך הקטן״ ועוד. בנוסף היא מקליטה שיר חדש, כותבת תסריט, ומתכוננת לתפקידים נוספים בתיאטרון ובקולנוע.

כעת היא מככבת בהפקת אופנה חדשה אצלנו בפקטורי 54, בדומה לנשים מעוררות השראה - זמרות ושחקניות שנחשבות לאייקון אופנה על-זמני, כמו ג׳יין בירקין ושרלוט רמפלינג. ענת לובשת פריטים קלאסיים בעיצוב בתי האופנה הכי נחשבים, ביניהם סן לורן, ולנטינו, בוטגה ונטה, דולצ׳ה גבאנה, ורסצ׳ה, ויקטוריה בקהאם, מייקל קורס קולקשן ועוד. הסטיילינג מתבסס על המשחק בין הנשי לגברי עם חליפות מחויטות, חולצות מכופתרות, מעילי צמר וטרנץ׳ ועוד. ישבנו עם ענת לשיחה על מוזיקה, אופנה והחיים עצמם.

איך היה לך ביום צילום?

״היה לי נורא כיף ועשיתי את זה מכל הלב. הרגשתי שהצוות היה מקסים. פינקו, ליטפו, סידרו אותי והרגשתי מטופלת. לרגעים היה קר וזרמתי עם זה. בגיל שלי אני מעריכה דברים יותר, ואני יודעת לשים לעצמי גבול. אמרתי לעצמי 'את באת ליום צילום, זה ייקח x זמן וצריך לעשות x דברים, תיהני מזה כמה שיותר'. זה גם נכון לגבי החיים בכלל, כל כך הרבה קורה שלבסוף צריך ליהנות, אחרת בשביל מה שווה הכל".

לאיזה לוק הכי התחברת?

״אהבתי את המעיל השחור המדהים של THE ROW ואת משקפי השמש השחורים של SAINT LAURENT על רקע השידה הצרפתית. הרגשתי וואו, שבא לי לגור ככה ולקחת את המעיל איתי אחר כך. בנוסף, לדאבוני רוב בגדיי הם שחורים, והמעיל הכתום של MICHAEL KORS היה מאוד רומנטי ויפה".

איך את אוהבת להתלבש ביומיום?

״אני ספורטיבית מאוד ביומיום ואוהבת להרגיש נוח. לא תראה אותי עם שמלות, אלא אם זה להופעות. במקרים כאלה זה יותר נוצץ וחגיגי וכשהייתי צעירה היה כך יותר. היום אני לובשת ביגוד 'קלאסי ספורטיבי', אם ניתן להגדיר את זה ככה. הוא מורכב ממכנסיים, ז׳קטים ומעילים לצד מגפונים ומגפיים. בקיץ זה נעלי ספורט או מוקסינים. אני מרכיבה משקפיים ועונדת תכשיטים ומגוונת עם אלו מאוד״.

אנחנו רואים בך סוג של ג'יין בירקין הישראלית. זמרת, שחקנית, אייקון אופנה על-זמני עם יופי נצחי. מה את אומרת על ההשוואה?

"נשמע לי אחלה. כל עוד מדובר על דבר טוב זה מחמיא, ולמה לא? לאדם קשה לראות את עצמו ככה, אבל זה נכון - אני גם שרה, גם עשיתי קצת אופנה, אבל אני בעיקר שחקנית. אני מטיילת בהרבה מחוזות ויש לזה פלוס".

יש דמות מהעולמות האלו שהשפיעה על סגנון הלבוש שלך?

״סגנון הלבוש שלי חייב להיות נוח. נוחות בשבילי היא הכול, ומשהו שהוא אינו נוח וכיף הוא בעייתי מאוד. את זה אני יודעת מניסיון חיים, לא מהשפעה של דמות מסוימת. הסגנון שלי משתנה עם השנים, ואני גם מאוד אוהבת רוקנ'רול ואת סגנון הפאנק, למרות שאני לא הולכת איתו רחוק. בן הזוג שלי (המוזיקאי דני סנדרסון) אוהב יותר קלאסי ופחות זרוק, לכן אני משלבת בין הקלאסי לבין הג׳ינס היותר זרוק. אני לא אוהבת בגדים מצועצעים, כלומר לא פרחוני או צבעוני מדי. אני אוהבת צבע אחד שנראה מדויק".

על מה את עובדת בימים אלו?

"בפעם הראשונה, אחרי הרבה מאוד שנים, כתבתי והלחנתי שיר בעצמי. אני הולכת להקליט אותו בשבוע הבא ובטח אעשה לו קליפ, אך אני עדיין חושבת על זה. זה סקופ, אבל אגלה כי השיר נוצר תוך כדי הליכה – והשיר מדבר על אישה בגילי שהולכת ולא מוותרת כמוטו. הרבה זמן לא עשיתי משהו חדש, ומנגד אני מופיעה הרבה על הבמות ושרה - בעיקר במופע שלי ׳פנים לאהבה׳ בו אני שרה שירים ישראליים ברובם. המופע מדבר על אהבה ומהי אהבה. אני מספרת את זה דרך סופרים ומשוררים מאוד גדולים בדורם, רובם ישראלים, וחיי האהבה שלהם. נבחרו הדברים הפיקנטיים ביותר, והיו הרבה בעבר, ולהם אני מצמידה שירים מתאימים. לדוגמא, את השיר המדהים של האמנית גילה פרבר בשם 'אישה', המספר על אישה נבגדת דרך העיניים שלה, אני מחברת יחד עם הסיפור של נתן אלתרמן. כך אני מחברת בין המודרני והעתיק".

ומה עם התאטרון והקולנוע, מהם הפרויקטים המשמעותיים הבאים?

״כרגע הדבר שאני הכי רוצה לעשות ולממש זה התסריט שלי, פיצ׳ר שעליו אני עובדת כבר הרבה זמן. אני מקווה לסיים את הפרויקט הזה בקרוב. מלבד זה, יש לי את המופע שלי, ועבדתי על הצגה שכתב יהושוע סובול על פי חייו של אבא שלי. צילמנו את זה ועכשיו זה מוקרן בערוץ סניור. הייתה עבודה רבה על ההצגה ויכול להיות שנעלה אותה על הבמה בהמשך הדרך".

את ודני עובדים על חומרים יחד? יש עבודה משותפת?

״לא ממש. בקטע הזה אני פחות משתפת. כשעבדתי על התסריט של ׳פנים לאהבה׳ הוא כמובן היה מייעץ נפלא. יש לו המון ניסיון וידע ועצות. אני מקווה שביום שהוא ישמע את השיר הוא יאהב אותו".

שני הבנים שלך נכנסים כעת לתחום המוזיקה, יש עצות שחשוב לך להעביר להם?

״הדבר שאני אומרת להם הכי הרבה הוא ליהנות מהדרך והעשייה. יש המון קשיים, התמודדויות ואתגרים, ואם הדרך לא גורמת להנאה אז אולי שווה לוותר. תהיו מוכנים להצלחות ואכזבות בעת ובעונה אחת, כי אין נוסחאות - במקצוע הזה במיוחד. כמובן שהם מתייעצים איתי על דברים ספציפיים ואני תמיד משתדלת לחוות את דעתי. צריך הרבה תמיכה, וגם לי ההורים נתנו הרבה תמיכה בתחילת הדרך. חוויתי הצלחה פתאומית בגיל 19 ואילו לא הייתה התמיכה הרגשית והפרופורציה של מהם החיים, במיוחד כאשר הזוהר מגיע... איך אגיד, יש הרבה אנשים שנופלים ברגעים האלו. הזוהר הוא לא הסיפור, והאמת שלך, כלומר ההתמדה והאמונה שלך בדברים שאתה עושה, היא החשובה. 'התדמית היא התרמית' כפי שאמר פעם יהונתן גפן".