בין גשם פריזאי, אורחות בשורה הראשונה ומסרים על שמירת האוקיינוסים, סטלה מקרטני חוזרת לארכיון שלה ומחברת בין העבר של המותג לעולם שהיא רוצה לראות בעתיד.

 

 

אצל סטלה מקרטני, אופנה אף פעם לא מתקיימת רק על המסלול. ה פעם היא לקחה את הקהל אל הגן של מעון השגריר הבריטי בפריז, ובזמן שהגשם הפך את הדשא לאתגר לא קטן עבור האורחים, נבנה שם עולם שלם סביב הים, הטבע והקשר ביניהם לבין הבגדים שאנחנו לובשים. בשורה הראשונה חיכתה תערובת לא צפויה של אורחים, עם Jennifer Lopez ו Philomena Cunk, ובהמשך על המסלול הופיעו Miranda Kerr ו Karlie Kloss אבל מאחורי הרגעים הגדולים והשמות המוכרים עמדה קולקציה שחיברה בין שני נושאים שמלווים את מקרטני כבר שנים: הזהות של המותג והמחויבות שלה לסביבה. הפעם נקודת המוצא הייתה האוקיינוס. קולו של David Attenborough ליווה את התצוגה במסר על הצורך להגן עליו, והרעיון חלחל גם אל תוך הבגדים. דולפינים הופיעו על גבי ג׳רזי ודנים, חוטים שקופים יצרו נפחים וצורות כמעט פיסוליות, וחלק מהסריגים נבנו בשכבות מפותלות שהזכירו אלמוגים ותנועה מתחת למים.

 

 

 

 

לצד העולם הימי, מקרטני פתחה גם את הארכיון של עצמה. צלליות, הדפסים וטכניקות מקולקציות קודמות קיבלו חיים חדשים, בהם גם החייטות המשוחררת שהפכה עם השנים לאחד מסימני ההיכר שלה. הפעם היא הופיעה עם פרטי כיווץ במותניים והמשיכה את המשחק הקבוע של המעצבת בין בגדים מדויקים לתחושה נינוחה.

 

 

 

 

גם הצד היומיומי של המותג קיבל מקום. דנים בשטיפות שונות, מכנסי כדורסל וסניקרס בעלות נוכחות החזירו אל המסלול משהו מהאנרגיה הלונדונית של שנות התשעים ומהאופי הצעיר שליווה את Stella McCartney מתחילת הדרך. ואז הגיע הערב. גווני פסטל רכים עטפו מחוכים אדריכליים, נפחים מפוסלים ואלמנטים בהשראה יוונית. מול הדימויים של הים והמסר הסביבתי, דווקא הפריטים האלגנטיים ביותר קיבלו תחושה כמעט פנטסטית.

 

 

 

 

החזרה לארכיון לא הפכה את התצוגה למבט נוסטלגי לאחור. להפך. מקרטני השתמשה בעבר שלה כחומר גלם כדי לדבר על העתיד. בין אלמוגים, דולפינים, חייטות מוכרת ורעיונות שחזרו מהעבר, היא הזכירה שהשאלה היא לא רק מה כדאי לשמור בארון, אלא גם איזה עולם אנחנו רוצים לשמור מחוץ לו.

 

 

 

 

קרדיט צילום:

Vogue Runway